ויברציה ישראלית
תיק העבודות של המעצב ההולנדי אמיל מולין מכיל כמה הפתעות נחמדות, כמו רצפה קליגרפית ועיתון של שערים, והתרגשות כנה מטיפוגרפיה. ההפתעה שהכי נעים היה להיתקל בה היא הפונט הניסיוני שעיצב בהשראת מפגש עם עיתוני ישראל הפופולאריים, ועם האות חיים המככבת על דפיהם.
הזרתה של חיים מזכירה לי את לוגו במת מיצג, המצליח בעדינות אלימה לנתק אותנו מן השפה לכמה רגעים. מעשה הקונדס הזה מודגם בעוצמה רבה יותר בעבודה זו, שכותרתה ההולמת "ויברציית ישראל", ביכולתה להציב מולנו מראה ולהכריח אותנו להביט בעיניים זרות בתרבות היום-יום שלנו. אולי גם לגרום לנו להרגיש קצת ממה שייתכן שתייר המבקר כאן חש.
חיים, אות שעוצבה בתחילת המאה ה-20 בסגנון הבאוהוס הגיאומטרי, היא מקבילתה העברית של פוטורה, האות האלמותית של פול רנה. אך בזמן שפוטורה עשויה לשמש כאות טקסט במשקליה הקלים יותר, חיים עבָה מטבעה, ואופיהּ הגס הוא חינהּ. לא במקרה חיים היא אות כבדה - כתרגום הגיאומטרי הראשון של האות העברית, אשר הגיעה מעולם הנוצה והקולמוס, היה על מעצבהּ לערום משקל רב על משיכות הקווים שיושרו בכוונה, בניגוד לטבעם, על מנת שיחזיקו את האותיות הבאוהאוסיות על תלן, שלא יתמוטטו זו על כתפי זו.
למעשה, האות חיים היא מפגן רגישות מיוחד של יוצר שהצליח לייצב אותה ולתת לה תכונות של מבנה - תכונות שהיו נחלתן של אותיות ה-Capitals הלטיניות, אך לא של העברית. אפשר לומר שחיים הלבישה את העברית בעור פיל, ועל אף חוכמתה ורגישותה, אין מנוס מלדרוך על כמה נמלים בדרך.
תודה ליותם על הלינק.
אותיות מתאריך 09 מרץ 2009, 02:29 | להוספת תגובותפונט משגע - תרתי משמע! כדובר אנגלית מלידה ועברית רק אחרי כמה שנים, מאד קשה לי לוותר על קליטת העברית כדי לקרוא את הדף. ובסוף זה מסתדר, הכל חוץ מהפינה התחתונה-שמאלית. אלא אם זה ixo/pus/ada.
מאת דניאל (אתר) בתאריך 12 מאי 2009, 19:23
ממש דוחף את המעטפת בסגנון דוגלס הופסטדר.