העוקץ

טיפוגרפיה

לפני כעשר שנים, כשהתחלתי לחפש באינטרנט מקורות מידע בנושאי טיפוגרפיה ופונטים עבריים, האתרים היחידים שהצלחתי למצוא בנושא היו אתרים שלא מתמקדים בשפה העברית או שלא מתמקדים דווקא בטיפוגרפיה, וגם אלה היו מעטים. בעקבות זאת, החלטתי לנסות ולהתמקד בנושא באמצעות האתר הזה, ובכתיבה על טיפוגרפיה ופונטים בפורומים ואתרים שונים באינטרנט. בצד ימין סקירה קצרה של אתרי פונטים ומקורות מקוונים למי שמתעניין בטיפוגרפיה עברית ובעיקר בעיצוב אותיות עבריות.

עוד המלצות מקוונות

קהילת טייפופיל היא כנראה ריכוז מומחי הטיפוגרפיה הגדול ברשת, עם דיונים ערים בנושאים הנוגעים לכל תחומי העיצוב הגרפי, בכל השפות, בכל הפלטפורמות. באותה נשימה אזכיר גם את טייפוגרפיקה שהוא וובלוג איכותי על טיפוגרפיה המתעדכן בתכיפות.

אתר הטיפוגרפיה העברית של סיון טולדו הוא אחד המקורות העשירים ביותר בנושא טיפוגרפיה עברית שראיתי באינטרנט, למרות שחלקים רבים בו לא הושלמו בעת כתיבת שורות אלה, ריבוי המאמרים שבו, חלקם נכתבו ע"י טובי מעצבי האותיות העבריים (רפאל פרנק, אשר אורון, איתמר דוד, צבי נרקיס...) וחלקם ע"י טולדו עצמו, הם פנינה אמיתית לכל מי שענייניו עיצוב אותיות עבריות.

פרויקט הטיפוגרפיה העברית של הד"ר אתי תמרי הוא יוזמה מרתקת שבמסגרתה נסרקו ספרים עבריים עתיקים שנשמרו ממאות קודמות באירופה, ואותיותיהם נלמדו וקוטלגו ומוצגות לעיון באינטרנט.

ברחבי האינטרנט תוכלו למצוא כל מיני פיסות מידע כמו השקפים האלו מהרצאה של מקסים יורש בנושא פונטים עבריים (מתוך פרויקט קולמוס) שמסבירים קצת על עקרונות עיצוב כתב בסיסיים.

דוגמה לטיפוגרפיה דו-לשונית מהאתר של ארי דוידוב; הערך "טיפוגרפיה" מתוך האנציקלופדיה היהודית המקוונת מביא מידע רב על היסטוריית הדפוס העברי.

ספרים

בעברית, קטלוגי התערוכות של האחים שמיר ומיכאל גורדון (דפוסים), שנמכרים במוזיאון תל-אביב לאמנות - הראשון כולל מאמר מרתק מאת ינק יונטף, והשני כולו אודות מלאכתו של אמן הדפוס מיכאל גורדון (שני הספרים גם מהווים דוגמה אידאלית לעיצוב ספרים, לראשון אחראי עדי שטרן ולשני מיכאל גורדון). חוברת שהוציא גדעון שטרן בהוצאת אבן חשן, על טיפוגרפיה ואותיות דפוס, היא מבוא טוב לתרבות הטיפוגרפית המוקדמת בארץ.

לקוראי אנגלית ההיצע רחב ביותר, אישית עוד לא נתקלתי בספר יותר מלהיב ומושך מ-The Elements Of Typographic Style מאת Robert Bringhurst. קיים גם ספרו של Erik Spiekermann, שנקרא Stop Stealing Sheep, שאותו לא קראתי אבל גם הוא נחשב לחיוני ביותר. לחובבי קלאסיקה יש את The New Typography המדהים של Jan Tschichold, ואת An Essay On Typography מאת Eric Gill.

אם אתם מחפשים השראה, אני ממליץ בחום על ספר שמאוד ממעטים בערכו, Five Hundered Years Of Book Design מאת Alan Bartram, שמביא בתוכו סקירה טיפוגרפית של ספרים שונים בטווח של 500 שנה מהיום, שמעתי גם שהספר Dutch Type מאת Jan Middendorp שווה ביותר.

לבסוף, בקרב המדריכים המעשיים יותר (למרות שההמלצה האנגלית הראשונה שלי עדיין עומדת בעינה), יש את The Thames and Hudson Manual of Typography המאוד יסודי (ברמת ראש-בקיר), ואפילו עוד יותר יסודי, למי שהקיר רך מדי בשבילו, The Complete Manual of Typography של James Felici הוא הישג מרשים בתחום מדריכי הטיפוגרפיה שאינם Software-specific (שאינם מתאימים רק לתוכנת מחשב אחת).

מעבר להמלצות שלי, נסו גם את מדור הספרים של טייפופיל ואת typebooks.org, אפילו שהוא מאוד לא מעודכן.

החיים על-פי הפונט

לפונטים התוודעתי בגיל צעיר מאוד, כשאמי החליפה את מעבד התמלילים הישן שלה, "איינשטיין", במעבד תמלילים חדש לסביבת "חלונות" - "וורד" שמו. כבר אז התחלתי לנסות ולזהות את שמות הפונטים שבהם כתובים כל מיני שלטים ודברי דפוס שניקרו בדרכי. התחלתי ליצור פונטים באופן די טבעי, בקיץ 1997, לאחר שהתחלתי להתקנא בחבריי לקהילת האינטרנט הצעירה "סוואנקי" (Swanky) שעסקו בעיצוב פונטים. אחרי כשנה שבה יצרתי פונטים באנגלית בלבד, ובמהלכה פתחתי את "Sadantype" (כיום זה האתר האישי שלי, באנגלית) שהכיל אסופת פונטים מקוריים בסגנון גראנג'י, התחלתי לצייר גם אותיות בעברית, תחילה במסגרת האתר האישי שלי, ולאחר מכן במסגרת אתר זה.

חזרה לעוקץ